הדרך שלי לשם

מאמנת, מדריכת טיולים, ומי שהאמינה שגם בתקופה הכי רועשת אפשר למצוא שקט.

קצת עליי ואיך זה התחיל

בתחילת המלחמה האחרונה מצאתי את עצמי טובעת, כמו רבים מאיתנו, בין החדשות והאזעקות. הבנתי שכדי לשרוד את התקופה אני צריכה נקודת יציאה קבועה — מקום שבו אפשר להתנתק למקום שקט שעושה לי טוב, ולחזור ממנו טעונה מחדש. כך נולד "מסלול אחד בשבוע" שהוא לא עוד מסלול ריצה, אלא מרחב שמשלב תנועה, שקט ושיח על החיים — כל אחד ברמה שמתאימה לו.

איך זה הפך למרחב התנועה

הבאתי למסלול את מה שאני מכירה הכי טוב — אימון ריצות שטח ארוכות. הבנתי שגוף שיודע לשאת מרחק, יודע גם לשאת תקופה. מכאן נולדו הטיולים והמסלולים השבועיים עצמם, לצד עבודה ממוקדת על חיזוק וכוח פונקציונלי שמכינים את הגוף לדרך.

איך זה הפך למרחב התודעה

מהר מאוד הבנתי שההליכה לבדה לא מספיקה — צריך גם לפנות מקום בראש. כך נכנסו למסלול אלמנטים של מדיטציה ושיח מנטלי, ומשם צמח הצורך בליווי אישי עמוק יותר, כולל כלים מעולם ה-NLP, לעבודה אחד-על-אחד.

איך זה הפך למרחב החיבור

הכי הפתיע אותי לגלות שאני לא היחידה שזקוקה לזה. אנשים חזרו שבוע אחרי שבוע — לא רק בשביל המסלול, אלא בשביל הקבוצה. משם התפתח באופן טבעי גם הצורך ללוות אנשים במסעות גדולים יותר: בהכנה, בתכנון, וביציאה לדרך ארוכה משלהם.